זוג צעיר חותם על משכנתא. באותה פגישה בסניף נסגרים גם ביטוח

החיים וביטוח המבנה, כמעט בלי השוואה. חודש קודם לכן שילמו

לעורך דין מקרקעין, ופיקדון שלהם השתחרר. כל הסימנים היו בחשבון,

בזמן אמת. חברת הביטוח שמבטחת להם את הרכב כבר שש שנים

גילתה על המשכנתא כשהיה מאוחר מדי.

זה לא כשל של מוקד המכירות, זה כשל של מידע. ביטוח נקנה

ברגעים: רכב חדש, דירה, לידה, מעבר דירה, בונוס. מי שמגיע לרגע

ראשון, סוגר. מי שמגיע אחריו, מתחרה על מחיר.

היום רוב הגופים קונים את הרגעים האלה בפרסום ממומן: משלמים

על קליקים של קהל זר ומקווים שמישהו מהם צריך ביטוח עכשיו.

בנקאות פתוחה הופכת את הכיוון. במקום לחפש לקוח חדש שאולי

צריך מוצר, מזהים לקוח קיים שצריך אותו היום.

מה זו בנקאות פתוחה

חוק שירות מידע פיננסי, שנחקק ב 2021- , קובע עיקרון פשוט: המידע

על הכסף שלך שייך לך. הלקוח יכול להורות לבנק ולחברת האשראי

לשתף את נתוני החשבון עם גוף מורשה שהוא בחר, ורק איתו.

הסימנים כבר בחשבון

בנקאות פתוחה קיימת בישראל כבר כמה שנים, אבל רוב הציבור עוד לא התחבר.

חברת הביטוח שתפתור את בעיית האמון תשנה את הדרך שבה נמכר כאן ביטוח

שלושה דברים מורידים את רוב החשש:

קריאה בלבד. אף אחד לא יכול להעביר שקל, לשלם או לשנות

הגדרה.

האישור ניתן מול הבנק עצמו, ולא מול מי שמבקש את המידע.

ההסכמה מוגבלת בזמן וניתנת לביטול בכל רגע. החוק מגביל

גישה מתמשכת לשלוש שנים לכל היותר, ומחייב לוודא כל חצי שנה

שהלקוח עדיין מודע לה.

איפה אנחנו עומדים

הטכנולוגיה מוכנה, הציבור עוד לא. לפי הדוח השנתי של רשות ניירות

ערך, בסוף 2025 השתמשו בשירותי מידע פיננסי כ 700- אלף לקוחות

בחודש וכ 92%- מהלקוחות API בלבד, ועם כ 200- מיליון קריאות

הפרטיים מרוכזים בשלוש חברות. בענף מסבירים זאת בעיקר בפער

אמון: הציבור שומע אזהרות מתמידות מפני מסירת פרטים, ובמקביל

מתבקש לחבר את חשבון הבנק לחברת פינטק שאת שמה לא שמע

מעולם.

כאן נמצאת ההזדמנות של חברות הביטוח. ללקוח כבר יש איתן קשר,

מותג מוכר ולרוב גם אפליקציה שבה הוא מזוהה. הן לא צריכות לבנות

אמון מאפס. הן צריכות לא לשרוף אותו.

מי רשאי לקבל את המידע

כאן נמצא ההבדל שרוב הענף עוד לא הפנים. החוק מתיר לנותן

שירות מורשה להעביר מידע פיננסי ל"גוף פיננסי" כדי שייתן ללקוח

הצעה, בתנאי שהלקוח הסכים לכך במפורש ובכתב. גוף מוסדי, ובכלל

זה חברת ביטוח, נכלל בהגדרה. סוכן ביטוח לא. כפי שכתבתי כאן

כבר ב 2024- , המשמעות היא שגם כשהלקוח מסכים, הסוכן אינו יכול

להיות הנמען הישיר של המידע אלה אם הוציא רישיון בהתאם לחוק.

החוק גם מציב לגוף המקבל גבולות ברורים: אסור להעביר את המידע

הלאה, מותר להשתמש בו רק לצורך ההצעה, ואם לא נוצרה התקשרות

עם הלקוח, יש למחוק אותו תוך 30 יום. למנהלים שחוששים מהסיכון

הרגולטורי אלה חדשות טובות: הכללים כתובים, וניתן לעבוד לפיהם.

בשלב הזה חברות הביטוח הן אפוא הבעלים הטבעיים של ההסכמה.

לסוכנים זה מצב לא נוח, ושאלת מקומם בשוק הזה עוד תונח לפתחו

של הרגולטור.

מה למדנו מתכנון קמפיין הסכמות

בחודשים האחרונים תכננו קמפיין שמטרתו לחבר לקוחות של חברת

ביטוח לשירות. כמה עקרונות שעלו מהעבודה נכונים לכל גוף שמתכוון

לצאת לדרך:

לא קוראים לזה בנקאות פתוחה. המונח טכני, ולאוזן של לקוח הוא

נשמע כאילו מישהו פותח לו את החשבון. הצענו "צ'ק-אפ פיננסי":

מסגור מוכר וחיובי, שמבטיח אבחון ולא מכירה.

מבטיחים תמונה, לא הזדמנויות. לא אצל כל לקוח יימצא רגע

פעולה כבר בחודש הראשון, והבטחה שלא מתקיימת נחווית כהטעיה.

ערך לפני תמריץ. שובר שמוצג לפני החיבור מייצר הסכמות חלשות

ומעורר שאלה אם ההסכמה ניתנה מרצון חופשי. התמריץ האמיתי

הוא הדוח האישי: כמה כסף עומד בעו"ש בלי לעבוד, וכמה הלקוח

משלם על ביטוחים בכל החברות יחד.

מתחילים מהנושא הכי פחות מאיים. אחת הזוויות שבחרנו היא

בעלי חיות מחמד. אף אחד לא נעלב מכך שזיהו שהוא קונה אוכל

לכלב, ומי שהתחבר בגלל הכלב כבר מחובר.

סוגרים את המעגל. הדוח לא נגמר ב"נחזור אליך", אלא בהצעה

שאפשר לסגור דיגיטלית, ורק אם הלקוח רוצה.

מתחילים קטן ומודדים. לא יוצאים לכל בסיס הלקוחות, אלא לפיילוט

ממוקד. המדד שקובע את כל השאר הוא שיעור ההסכמה בפועל,

ובלעדיו כל תקציב הוא ניחוש.

הצצה לעתיד הקרוב

דוגמא לאפשרויות שכבר היום קיימות בשוק הביטוח, בין אם לגוף מוסדי

ובין אם לסוכנות שהוציאה רישיון בהתאם: השלב הבא הוא לא עוד דוח,אלא מנוע.

בפלטפורמת פינליד הפועלת על גבי התשתית המורשית של Open Finance

המערכת מזהה אירועים בחשבון, כמו תשלום ,

ליבואן רכב, לחברת הובלות או לעורך דין מקרקעין, הולדת ילד או פיקדון

שמשתחרר. כל אירוע הופך לליד מתועד עם ציון, דחיפות ומוצר מומלץ.

הלידים מגיעים מדי יום למוקד המכירות הישירות, למוקד השימור או לשיווק

הפנסיוני, ותוצאת כל שיחה חוזרת למנוע ומחדדת את הזיהוי הבא.

הצעד שאחריו הוא משק הבית. לקוח שראה ערך מזמין את בן או בת

הזוג להתחבר, ושתי תמונות חלקיות הופכות לתמונה משפחתית אחת.

משכנתא נלקחת כמעט תמיד על שני בני הזוג, וחלק מההזדמנויות,

כמו בריאות משפחתית, ריסק הדדי או חיסכון לילדים, נראות רק ברמת

המשפחה.

מי שמתכנן לצאת לדרך צריך להכיר שלושה אתגרים מראש. טריגר

שגוי שורף אמון: פנייה על "לידה" שזוהתה מקנייה בחנות תינוקות,

שהייתה בעצם מתנה, מוכיחה ללקוח שקוראים לו את החשבון. מוקד

שאינו ערוך מקרר לידים: את קצב המנוע קובעת קיבולת המוקד, לא

להפך. הסכמה שפגה בלי מנגנון חידוש מוחקת את הנכס: החידוש

צריך להיראות כמו דוח חדש, לא כמו טופס.

בנקאות פתוחה לא תחליף את איש המכירות. היא תחליף את הניחוש.

השאלה כבר אינה אם המידע יגיע, אלא מי ידע לבקש אותו בדרך

שהלקוח יסכים לה. הסימנים כבר בחשבון. מי שיראה אותם ראשון,

בהסכמת הלקוח, יסגור.